על אידיאולוגיה שנכנסת לפוליטיקה

לכולנו יש אידיאולוגיה.
מתי אידאולוגיה הופכת לפוליטיקה?
כנראה – כשכבר אין לה ברירה.

לחנך לאידאולוגיה שלך, להסביר אותה, לבנות מהלכי הסברה ציבוריים – 
כל זה אחלה, וחשוב מאוד.
וזה עובד, לאט לאט, אם האידאולוגיה שלך אמיתית ומשכנעת.

אבל לפעמים אתה מבין שהדברים משתנים. שהנושא שאתה מבין כמה הוא חשוב – הולך ונשחק.
לפעמים זה רק בגלל שאנשים לא שמים לב, ולפעמים יש מי שעובד קשה כדי למחוק אותו. כדי למחוק אותך.
וכשאתה מבין שיש הרבה אנשים מסביב שמבינים את חשיבות העניין אבל מפחדים לדבר,
ויש הרבה שהיו רוצים להתגייס אבל אין להם לאן.
ויש המונים שזה מפריע להם אבל הם עסוקים, הם לא מעיזים, הם חושבים שהם היחידים –
זה מצב שבו צריך להרים דגל.

כנראה שלא מעט מהמהפכות בהיסטוריה שלנו עברו דרך המצב הזה:
הרבה אנשים שמאמינים, אבל לא בטוחים אם יש עוד כמותם,
אידיאולוגיה שצומחת ומניעה ובוערת לאנשים בבטן, אבל עדיין לא באה לידי ביטוי,
ובעיקר – חשש.

כי יש כבר תהליכים שקורים ממזמן, ויש ציבור שמשקיע בדברים שהוא משקיע, ויש תבניות שלמות שנקבעו בעולם של אתמול, והם אפילו עבדו ועבדו טוב. אז מי אני ומי אנחנו שנלך נגדם? 
ותמיד הרמת דגל חדש בעולם הפוליטי תיתפס כמרידה, כפלגנות, כהליכה נגד הזרם.
אפילו אם הזרם מלא באנשים שחולמים בלילות על הדגל הזה ועל הבשורה הזאת.
ואם קם מישהו, והוא אמיץ מספיק כדי לספוג את כל הזעם והבוז,
והוא אומר – הגיע הזמן!
אז האידאולוגיה הופכת לפוליטיקה, ומתחילה להשפיע על מה שקורה ומי שאנחנו.

בדור אחד קוראים לאיש הזה פינסקר או הרצל,
בדור אחר חנן פורת או הרב לוינגר.
השמות פחות משנים, משנה התופעה.

אנחנו עומדים מול שינוי כזה.

מצד אחד – מיליוני יהודים מאמינים בחזון המדינה היהודית באמת.
מדינה של משפחה יהודית, של צבא יהודי, של חברה יהודית, של ערכים וחינוך יהודיים.
יהדות פשוטה, אמיתית, נורמלית. כמו של פעם. כמו זאת שגדלנו עליה.
מצד שני, המדינה הולכת ושוקעת בעולם הפוך. 
קרנות זרות ומליאירדי דולרים בשיתוף עיתונות מגוייסת, מערכת משפט מוטה והסתננות למערכות החינוך והביטחון – כל אלו פשוט מקיפים אותנו בזרם אדיר שהולך ומשנה אותנו.
אנחנו הופכים לעבדי הפלורליזם החולני, הפוסט מודרניזם שמפרק הכל.
ואם יהדות – אז רק במובן החדש והמסורס שלה מבית מדרשם של הרפורמים מחוללי ההתבוללות שמייבאים את מחיקת היהדות מאמריקה לישראל.

זה השלב שבו המוני אנשים כבר מוכנים.

נכון, בהתחלה יגידו – זה פלגנות, הליכה נגד המערכות הקיימות, שינוי סדרי בראשית, תשפיעו מבפנים, תצטרפו. 
אבל עוד אחד שמבין, ועוד אחד שבוער, עוד אדם שבוחר בנורמליות ועוד חבר שלו ששומע ונדלק גם הוא – 
והנה, הבשורה כבר כאן.
ייקח לה זמן. האמון ייבנה לא ביום אחד.
אבל הרכבת יצאה, והמסלול שלה ברור, ויותר ויותר אנשים יעלו עליה.

היום אנחנו קוראים לכם – בואו עכשיו, תנו לנו את הדלק להמשיך את הנסיעה ההיסטורית הזאת.
הצטרפו לדגל שהורם.
תרמו, הפיצו, שכנעו, דברו על זה בכל מקום. 
מרימים את העיניים, מרימים את הדגל! 
תרמו עכשיו! >>>
https://tic.li/3zqDWWg