עוד פעם פיגוע. הלב נקרע. מדינה שלמה מרכינה ראש.אימא שלא תראה יותר את הילד שרק הלך ללמוד בישיבה.חיים שנקטפים. בשר מבשרנו.ההרגשה הזאת המוכרת כבר, שהוא

אז למה בעצם אנחנו מאפשרים ביקורים אצל רוצחים? כשאנחנו לא סגורים על עצמנו, אנחנו חלשים.כשאנחנו מפחדים להיות יהודים, אנחנו מאבדים את הכוח. כשמדינת ישראל

יש דברים שטוב להפריט.ויש דברים שלא. מה כן?  כנראה כל דבר שתחרות עושה לו טוב. מה לא? מה שהוא חלק מהותי מהמדינה. דברים שאי אפשר

משפחה ססגונית יש לנו. לאבא שלי יש ארבעה אחים: אחד חרדי, השני דתי לאומי, השלישי חילוני והאחרון מסורתי…בכל שבת בבוקר כולם נפגשים לשולחן שבת

"אז מה תעשו כשתהיו בכנסת"? והפעם: כותל. זה עומד להיות פוסט פשוט.פשוט, ונורמלי. ויהודי. הכותל המערבי הוא מקום שכולנו גדלנו עליו.רבים מאיתנו עשו בו

גוש הימין, גוש השמאל.חייבים לחזק את הגוש!מה עם הקולות שילכו לפח?הימין בסכנה! בואו נחשוב על זה רגע. הימין והשמאל בישראל התעצבו לפני עשרות שנים. הם