אנחנו מוצאים את עצמנו
מחוץ למחנה הממלכתי, כולם פתאום הפכו להיות ממלכתיים, מגנץ עד סמוטריץ ובן
גביר, והם מוציאים החוצה את מי שלא, אז אנחנו ממלכתיים, ואנחנו נרוץ לכנסת בכל מקרה, יש לזה סיכוי רב, או עם ציבור מסורתי, או עם יהדות התורה וש”ס, עם סמוטריץ’ ובן גביר יתעשתו, אז נרוץ איתם.
הכל בתנאי אחד, שהמלחמה נגד הפרוגרס, והמלחמה בעד הזהות היהודית של המדינה, יהיה במקום מרכזי.
הפעילים שלנו רוצים לעבוד, והם עוברים מדלת לדלת, ובסקרים שיש לנו, גם היום אחרי האיחוד בין סמוטריץ ובן גביר, ואחרי שהודענו שנרוץ לבד, יש לנו שני מנדטים.
כרגע הויכוח עם הציונות הדתית, כנגד הסכנה הכי גדולה למדינת ישראל, על מערכת החינוך יש עשרות ארגונים שרוצים לשבש את החינוך, ובשביל שהמדינה תשאר מדינה יהודית, צריך לאחד כוחות, ולשים לב לזה, לשים לב לעתיד המדינה, ומכיוון שאנחנו באובססיה על הזהות היהודית, ילמדו אותם תנ”ך, ילמדו אותם מורשת, ציונות, על זה עיקר המאבק, על זה צריך ללכת לבחירות הקרובות.
יש דה לגיטימציה, וגם מתוך המחנה פנימה, וברגע שמשתפי הפעולה, הודיעו שאנחנו לא מתאימים להם יותר, ברגע שאתה לוקח את הדגל העיקרי, שהוא לב הדגלים, ואותו אתה לא מוכן באומץ. ועושים לי שיימינג, וכשאתה שם את המלחמה העיקרית בצד, אני לא שם. ואנחנו נתמודד.
אני משוכנע שהמאבק של הבחירות האלה, מחנה של מפלגת העבודה, של יש עתיד, כחול לבן, מרצ, להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. למחוק כל סממן יהודי של מדינה, האזרחים יכולים להמשיך להניח תפילין.
אבל המחנה השני, חייב, אי אפשר להסתיר את זה יותר. חייבים לשים את הנקודה הזאת על השולחן, מדינה יהודית לפני הכל. זו נקודת הבחירות הקרובות. וכשאתה שם את הנקודה הזאת במקום 11, לא הבנת מה המאבק.
זו לא כפיה על האנשים הפרטיים, זו כפיה על המדינה היהודית. הכותל קדוש לכל ארכו והוא ישאר ככה.
אני לא נכנס לאנשים לתוך הבית שלהם, כל המלחמה שלי היא נגד האג’נדות, אסור לנו להסית את המאבק הזה, האם המרחב הציבורי, האם משרד החינוך יהיה נקי מאג’נדות זרות או לא.
למחנה השמאל, יש עתיד ושותפיו, מפלגת העבודה ושותפיה, יש מטרה אחת ברורה, למחוק כל סממן יהודי של מדינת ישראל, יש להם שותף נאמן, שהוא בג”צ, הוא פועל להפוך את מדינת ישראל להיות מדינת כל אזרחיה.
וכנגדם, מפלגת נעם בראשותי, שאמרה, עד כאן, אנחנו נחשוף את הנדסת התודעה הזאת.
