על המצב הפוליטי: נכון לכרגע אנחנו עושים כל מאמץ להתחבר, אני עובד על זה, ואני מכין את עצמי שנעם תתמודד לבד בבחירות האלה. לא קיבלנו שום הצעה ושום פניה מסמוטריץ’ ובן גביר, זרקו אותנו מחוץ לאיחוד, ואנחנו את הדגל של הזהות היהודית, והמלחמה נגד הפרוגרס, אנחנו מניפים בגאון.
היו מגעים ושיחות עם הציונות הדתית, עם עצמה לא היו שום שיחות, היו חילופי דעות, בסופו של דבר אחר חתימת ההסכם בינהם היה ניסיון של איתמר לדבר איתי, ולא היה צורך לדבר איתו.
הנקודה המרכזית שעליה המאבק:
אני חושב שאנחנו שווים היום שני מנדטים, ומעבר לכמה אנחנו שווים, השאלה היא איזה דגל אנחנו מניפים, ומה אנחנו חושפים בציבור, המאבק הוא לא על ימין ושמאל. אנחנו נאבקים על האם ניתן לתנועות הפרוגרס שהם בעצם הרגרס, האם הם יטשטשו את הזהויות של ילדנו, את הזהות האישית, המשפחתית, הלאומית.
לצערי הגדול, הציבור הדתי לאומי נמצא מאחור בהבנה שזה המאבק האמתי.
הציבור המסורתי הכי סובל מזה, הילדים שלו סופגים את הספקות האלה “האם אני בן או בת, איזה הורים יש לי”.
על הריצה לבד: אנחנו מרימים את הדגל הזה, בתור מפלגה עצמאית. עכשיו אומרים “גלה אחריות”. “שריפת קולות זו הנדסת תודעה” אתה מגורש מהעיר, תסתדר לבד, ואחר כך אומרים “תהיה אחראי – אל תשרוף קולות” אין דבר כזה.
יכולים להיות כל מיני חיבורים, הן מהצד החרדי, הן מהצד המסורתי, כל חיבור שיועיל למאבק התרבותי הזה, שזה מאבק עקוב מדם.
קבר שמואל הנביא החזרת ההרתעה, מחזירים את התודעה שאנחנו בעלים על הארץ, איבוד ההרתעה נובע מאיבוד התודעה, אם מפכ”ל אומר שיש שני צדדים, זה אומר שיש פה הנדסת תודעה של מדינת כל אזרחיה. אני לא דואג להרגעת המצב, הרגעת המצב זה אקמול, אנחנו צריכים טיפול שורש.
אני מציע לאחי יונתן, אל תכנס למחלוקות פולטיות, הקדשת את כל חייך למדינת ישראל, אל תתערב בפוליטיקה, תתפלל לה’ שתראה כאן ממשלה יהודית ולאומית.
