סבתא שלי.

משפחה ססגונית יש לנו. לאבא שלי יש ארבעה אחים: אחד חרדי, השני דתי לאומי, השלישי חילוני והאחרון מסורתי…
בכל שבת בבוקר כולם נפגשים לשולחן שבת משותף. אוירה נעימה, הכל רגוע…

אבל לפני שבועיים היתה סעודה מיוחדת.

הכל התחיל כרגיל, עד שהדוד המסורתי החליט לפתע לזרוק לעברי: ‘אריאל, היה מענין השבוע בירושלים הא?.’
הבנתי מיד שהוא מתכוון למצעד התועבה, ולהבדיל- הפגנת הקודש שהייתה במקביל. לשתוק לא יכולתי, אולי גם לא רציתי.
מאוד רציתי להגיב, יש לי בהחלט מה לומר בעניין. אחרי היסוס של ‘אבל כולם יאכלו אותי…’ החלטתי שאני הולך על זה. בגלל הג’וקר שהיה לי בכיס.
‘כן, הסוטים הללו שעושים עליהם סיבוב, אנשים מסכנים עם טרגדיה אישית שמנצלים אותם לצורכי תעמולה של שמאל קיצוני וחילוני’, והוספתי כהנה וכהנה.
הדודים כצפוי, לא נשארו אדישים ועד מהרה הדיון נהפך לעמוק וסוער יותר ויותר.
הכל הולך בינתיים לפי התוכניות, דיון סוער, עכשיו אני הולך להוציא את קלף הניצחון- הג’וקר הסודי. הקלף הזה הוא סבתא שלי.

סבתא שלי היא מהנשים החכמות והמלומדות של הדור המבוגר. הכבוד שרוכשים לה במשפחה הוא כבוד מלכים, היא המילה האחרונה.
לפני כמה חודשים דיברתי איתה על הסוגיה. היא הפתיעה אותי: ‘בטח, צריך להקים קול זעקה, קורה פה עוול, שינוי תדמית בלבוש אקדמי, הם מדברים על קידמה אבל זה העדר תרבות’.

אז זה התכנון: סבתא תגמור לשטוף את הכלים משולחן שבת בערך עוד רבע שעה, עשר דקות היא מארגנת דברים נוספים, אם הכל ילך כשורה זה אמור לקרות כאשר הסערה תגיע לשיאה פחות או יותר, ואז אוכל לגייס אותה ו’לנצח’ בגאון.
בול! בדיוק כאשר הוויכוח הגיע לשיאו – היא הגיעה, ואני, בביטחון מלא, מיהרתי להרים לה להנחתה: ‘סבתא, הנושא הוא היחס ללהטבי”ם’.
לא הייתי צריך יותר, היא מנהלת ברשת תיכונים ידועה, ומנהלת-כמו מנהלת, התיישבה לה בארשת פנים רצינית. “הם צריכים זכויות, לכל בן אדם מגיעות זכויות, החוקים שקיימים במדינה הם חוקי המנדט הבריטי, חוקים עתיקים שלא מתאימים לתרבות, הדרך היחידה לקבל זכויות במדינה שלנו היא על-ידי הפגנות…”

מה??

סבתא?

את לא זוכרת מה שאמרת לי רק לפני כמה זמן??

את התשובה קיבלתי בטיול המשפחתי.

בארוחת הערב ישבתי בצד ל’דיבור צפוף’ עם סבא וסבתא. 
“גם אני חשבתי כמוך” אמרה לי סבתא, “אבל בקורסים של משרד החינוך הביאו לנו מרצים מתנועת הלהט”ב שדיברו איתנו על הכלה, רגישות…”
והנה משפט המפתח: “אפילו במשרד החינוך מקבלים אותם ומקדמים את המגמות שלהם!”


משרד החינוך מחנך את המנהלים שלנו. מחנך את סבתא שלי, וכמוה מנהלים לאלפים ומורים לרבבות.. מי יוכל להתמודד מול משרד החינוך, שבמקום להתמקד בגאוגרפיה ובפיזיקה החליט לקדם את האג’נדות הפרוגרסיביות של השמאל הקיצוני ביותר..

“המרצים הלהטבי”ם של משרד החינוך הסבירו לנו הכל”. תם הטקס. כן המנהלת.

כמה טוב שקמה נעם. אני בטוח שבזכות נעם אנשים יחזרו לדבר נורמלי. סבתא בטח תחזור להגיד מה שהיא באמת חושבת כשהיא תיראה שזה אפשרי…

לדעתי, סבתא שלי גם תצביע נעם.


נכתב על ידי אריאל דמתי, תומך נועם.

תודה שהצטרפת!

נשמח לקבל עוד כמה פרטים:

תומכים למען הזהות היהודית של המדינה

הרשמו וחזקו את מפלגת נעם!

שומרים לכם על הפרטיות! לא נשתף או נעביר את פרטיכם לשום גורם אחר. 

צור קשר